Verš 2
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
Ž 49:4 - אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃
Mt 13:35 - למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
Verš 5
ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃
Dt 4:9 - רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃
Dt 6:7 - ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃
Verš 8
ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃
Ex 32:9 - ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
Ex 33:3 - אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃
Ex 33:5 - ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃
Ex 34:9 - ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃
Dt 9:6 - וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה׃
Dt 9:13 - ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃
Dt 31:27 - כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃
Verš 13
בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃
Ex 14:21 - ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃
Verš 14
וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃
Ex 13:21 - ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃
Ž 105:39 - פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃
Verš 15
יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
Ex 17:6 - הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃
Nm 20:11 - וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃
Ž 105:41 - פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃
1Kor 10:4 - וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
Verš 19
וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
Nm 11:1 - ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
Nm 11:4 - והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
Verš 20
הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
Ex 17:6 - הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃
Nm 20:11 - וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃
Verš 21
לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
Nm 11:1 - ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
Verš 24
וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
Ex 16:14 - ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃
Verš 25
לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
Jn 6:31 - אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃
1Kor 10:3 - וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃
Verš 26
יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
Nm 11:31 - ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃
Verš 31
ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
Nm 11:33 - הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃
1Kor 10:5 - אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
Verš 44
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
Ex 7:20 - ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃
Verš 45
ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
Ex 8:24 - ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃
Ex 8:6 - ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃
Verš 46
ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
Ex 10:13 - ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃
Verš 47
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
Ex 9:23 - ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃
Verš 50
יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
Ex 9:6 - ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃
Verš 51
ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
Ex 12:29 - ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
Verš 53
וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
Ex 14:27 - ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃
Ex 15:10 - נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
Verš 55
ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
Joz 13:7 - ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃
Ž 136:21 - ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃
Verš 58
ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
Dt 32:16 - יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
Dt 32:21 - הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃
Verš 61
ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃
1Sam 4:10 - וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃
Verš 64
כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃
1Sam 4:11 - וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃
1Sam 4:18 - ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה׃
1Sam 4:19 - וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה׃
Verš 66
ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃
1Sam 5:6 - ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃
1Sam 6:4 - ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃
Verš 70
ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃
1Sam 16:11 - ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה׃
2Sam 7:8 - ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃
Verš 71
מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃
2Sam 5:2 - גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃
1Krn 11:2 - גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל׃
Z 78 - Tento žalm je prvým z tzv. historických žalmov (78, 105, 106). Asaf, ktorý žil ešte i za kráľa Šalamúna (2 Krn 5,12), v žalme zachytáva históriu vyvoleného národa od odchodu z Egypta až po kráľa Dávida, presnejšie, až po vzburu desiatich severných kmeňov, ktorú viedol Seba z Benjamínovho rodu a ktorá nasledovala hneď po potlačení Absolónovej vzbury. Bolo to teda už ku koncu Dávidovho kráľovstva (1012-972).
Z 78,2 - Bude rozprávať v "porekadlách", "v podobenstvách" (hebr. ,mašál'), v poučných obrazoch a v piesni.
Z 78,9 - Kmeň Efraimov počtom veľký, ale vo viere v Boha chabý.
Z 78,12 - "Tanis-Zoán", staré mesto v delte Nílu, vtedy hlavné mesto Egypta.
Z 78,25 - "Chlieb anjelský" - doslova: "Chlieb silných" - "lehem 'abbírim". Anjeli sa v Písme často volajú "silní" (Ž 103,20; Múd 16,20; 19,20). Manna sa volá "chlieb anjelský", lebo prichádza z neba, zo sídla anjelov (a preto aj "chlieb z neba"; porov. Jn 6,32.50).
Z 78,51 - "Stany Chámove" označujú Egypt.
Z 78,61 - "Svoju silu… nádheru" - archu zmluvy.
Z 78,67 - Archa sa už nevracia do Šíla, ktoré je na území Efraima, ale je prenesená na vrch Sion v Júdsku, kde jej Dávid postavil svätyňu (1 Sam 6,1 n.; 7,1.2; 2 Sam 6). Slová sú však aj mesiášske. Veď pozemský Jeruzalem bol zničený (587).
Z 78,71 - Aby vládol nielen nad kmeňom Júdu, ale nad celým národom, ktorý sa tu označuje menami Izrael a Jakub.
