Hľadaný výraz: Lk 9,51-13,21, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 5
| 51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ 52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ 53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ 54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ 55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ 56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ 57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ 59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ 60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ 61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ 62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ |
| 1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ 2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ 3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ 4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ 5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ 6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ 7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ 8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ 9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ 11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ 13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ 14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ 15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ 16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ 17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ 18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ 19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ 20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ 21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ 22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ 23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ 24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ 25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ 26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ 27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ 28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ 29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ 30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ 31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ 32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ 33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ 34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ 35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ 36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ 37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ 38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ 39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ 40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ 41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ 42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ |
| 1 ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ 2 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 3 את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ 4 וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃ 5 ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ 6 כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃ 7 והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ 8 אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃ 9 וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 10 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ 11 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ 12 או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ 13 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃ 14 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ 15 ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 16 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃ 17 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃ 18 וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ 19 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ 20 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ 21 בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ 22 ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃ 23 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃ 24 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ 25 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ 26 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ 27 ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃ 28 והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ 29 ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ 30 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃ 31 מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃ 32 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃ 33 אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃ 34 נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃ 35 על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃ 36 והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃ 37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ 38 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ 39 ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ 40 הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ 41 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ 42 אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 43 אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃ 44 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ 45 ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ 46 ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃ 47 אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ 48 וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ 49 בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃ 50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃ 51 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃ 52 אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ 53 ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ 54 ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃ |
| 1 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ 2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 3 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ 4 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ 5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ 6 הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ 7 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ 8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ 9 ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ 10 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ 11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ 12 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ 13 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ 14 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ 15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ 16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ 17 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ 18 ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ 19 ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ 20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ 21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ 22 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ 23 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 24 התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ 25 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ 26 ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ 27 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 28 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 29 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ 30 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ 31 אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ 32 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ 33 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ 34 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ 35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ 36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ 37 אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ 38 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ 39 וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ 40 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ 41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ 42 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ 43 אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ 44 אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ 45 והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ 46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ 47 ]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ 48 ]84-74[׃ 49 להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ 50 ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ 51 החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ 52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ 53 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ 54 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ 55 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ 56 החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ 57 למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ 58 כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ 59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ |
| 1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ 2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ 3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ 5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ 7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ 8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ 9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ 10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ 11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ 12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ 13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ 14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ 15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ 16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ 17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ 18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ 19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ 20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ 21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ |
