Verš 33
ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃
Dt 3:1 - ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃
Dt 29:7 - ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃
Verš 34
ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃
Ž 136:20 - ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃
Verš 35
ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃
Ž 136:20 - ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃
Verš 5
וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
Nm 11:6 - ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃
Verš 6
וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃
1Kor 10:9 - ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
Verš 8
ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃
Jn 3:14 - וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃
Verš 9
ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃
2Kr 18:4 - הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃
Jn 3:14 - וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃
Verš 10
ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃
Nm 33:43 - ויסעו מפונן ויחנו באבת׃
Verš 13
משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃
Sdc 11:18 - וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃
Verš 21
וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃
Dt 2:26 - ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃
Sdc 11:19 - וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃
Verš 22
אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃
Nm 20:17 - נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃
Verš 23
ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃
Dt 2:30 - ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃
Dt 29:7 - ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃
Joz 24:8 - ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃
Sdc 11:20 - ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃
Verš 24
ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃
Dt 2:33 - ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃
Dt 29:7 - ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃
Joz 12:2 - סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃
Joz 24:8 - ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃
Sdc 11:21 - ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃
Ž 135:11 - לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען׃
Ž 136:19 - לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃
Am 2:9 - ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת׃
Dt 2:37 - רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃
Verš 25
ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃
Dt 2:34 - ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃
Verš 29
אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃
1Kr 11:7 - אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃
1Kr 11:33 - יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃
Nm 21,1-3 - "Sľub prekliatia" (Lv 27,28 n.) súvisí s rozkazom Božím vyničiť kanaánske obyvateľstvo podľa vtedajších vojenských zákonov. Veci, zvieratá a ľudí; ktorí boli takto sľúbení, museli víťazi poničiť. Boh z dvoch dôvodov dovolil skazu Kanaánčanov: že miera ich hriechov bola už preplnená a ďalej, že kanaánska modloslužba by bola bývala veľkým nebezpečenstvom pre rýdze náboženstvo vyvoleného národa, s ktorým mal Boh veľký zámer v dejinách spásy.
Nm 21,4-9 - Boh zvolil ako znak záchrany obraz živočícha, ktorý bol príčinou ich nešťastia. Ozdravovacia sila a moc neplynula priamo z pohľadu na medeného hada. K tomu bol potrebný prejav viery a dôvery v Boha (Múd 16,5 n.). Teda nie medený had, ale Pán uzdravoval. Medený had je predobrazom Ježiša Krista. On oslobodil od smrti všetkých, čo sa s vierou obracajú k jeho krížu. Spasiteľ sám seba prirovnáva k medenému hadovi na púšti (Jn 3,14).
Nm 21,10-12 - Od vrchu Hor dali sa Izraeliti na juh a popri západných hraniciach Edomska prešli na druhú stranu Araby. Od Akabského zálivu tiahli na sever, pričom najprv smerom severovýchodným obišli pohorie Seir ako aj Moabsko, pokým nedošli k rieke Arnon (Dt 2,1.8.13). Obot a Jeabarim (hebr. Ijjé Ha'abárím) ležali na východ od údolia Araba, čiže na juh od Mŕtveho mora. Potok Zared je asi dnešné Vadi el-Kerak. Arnon je terajšie Vadi el-Módžib.
Nm 21,14-15 - Kniha bojov Pánových je zbierka starých epických piesní. Bližšie nevieme o nej nič povedať. Preberá sa z nej iba tu.
Nm 21,16-18 - Voda je darom Božím. Žezlom a palicou sa studňa vykopať nedá. Chce sa tým naznačiť, že studňu kopali za prítomnosti a dozoru náčelníkov a vodcov. Beduíni si pri studniach radi zaspievajú.
Nm 21,20 - Fasga, dnešné Ras es-Siaga, vrch pohoria Abarim, na východ od Mŕtveho mora. Pustatina je kraj medzi pohorím Abarim a Mŕtvym morom.
Nm 21,24 - Jabok tečie do Jordána, dnes sa volá Nahr ez-Zerka. Jabok bol severnou hranicou kráľovstva amorejského, Arnon zasa južnou.
Nm 21,25-30 - Víťazstvo nad Sehonom, kráľom amorejským, malo ozvenu v celých dejinách Izraela (Dt 2,26 n.; 4,46; Joz 2,10 n. atď.). Hesebon bolo staré moabské mesto, ktoré predtým Sehon vyrval Moabčanom. Potom sa stalo hlavným mestom kráľovstva amorejského. Hesebon ležal naproti Jerichu, teda severovýchodne od Mŕtveho mora. Dnešné rumovisko nesie meno Hesban. Pesničkou oslavuje sa víťazstvo Izraelitov nad Hesebonom. Hesebon je zničený a básnik vyzýva Izraelitov, aby vystavali mesto. Tu sa osadia kmene Ruben a Gad. Iní myslia, že je to posmešná pieseň, v ktorej sa ospevuje najprv porážka Moabčanov (27–29) a potom porážka Amorejčanov skrze Izraelitov (v. 30). – Boh Kamoš bol národným bohom moabským a Amorejčania ho uctievali pod menom Moloch (11,29; 2 Kr 3,26.27; 23,13; Jer 48,7 n.).
Nm 21,33 - Bášan je územie od rieky Jarmuka na sever až po Hermon, teda východne od Galilejského jazera. Edrei bolo hlavným mestom bášanského kráľovstva. Dnes z neho ostali len zrúcaniny. Der'át juhovýchodne od Galilejského jazera. Porov. Dt 3,1–3.
