Hľadaný výraz: Lk 19,28-21,38, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 3
| 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ 34 ויאמרו האדון צריך לו׃ 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ |
| 1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ 2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ 3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃ 4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ 5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ 6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ 7 ויענו לא ידענו מאין׃ 8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ 10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ 11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ 12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ 13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃ 14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ 15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ 16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ 17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ 19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃ 20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃ 21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃ 22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 23 ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ 24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ 25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃ 27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃ 28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ 30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ 31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ 32 ובאחרונה מתה גם האשה׃ 33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ 34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃ 35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ 36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃ 37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ 39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ 40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃ 41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃ 42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 43 עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃ 45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃ 46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ 47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ |
| 1 ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ 2 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ 3 ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ 4 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ 5 ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ 6 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 7 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ 8 ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ 9 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ 10 ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ 11 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ 12 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ 13 והיתה זאת לכם לעדות׃ 14 על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ 15 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ 16 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ 17 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ 18 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ 19 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ 20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ 21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ 22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ 23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ 24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ 25 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ 26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ 27 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ 28 וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ 29 וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ 30 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ 31 ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ 32 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ 33 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 34 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ 35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ 36 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ 37 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ 38 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ |
