Hľadaný výraz: Lk 1-24, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 24
| 1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ 2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ 3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ 4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ 5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ 6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ 7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ 8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ 9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ 10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ 11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ 12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ 13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ 14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ 15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ 16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ 17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ 18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ 19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ 20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ 21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ 22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ 23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ 24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ 25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ 26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ 27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ 28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ 29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ 30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ 31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ 32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ 33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ 34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ 35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ 36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ 37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ 38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ 39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ 40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ 41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ 42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ 43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ 44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ 45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ 46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ 47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃ 48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ 49 ]94-84[׃ 50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃ 51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ 52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ 53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ 54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ 55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ 56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ 57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ 58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ 59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ 60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ 61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ 62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ 63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ 64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ 65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ 66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ 67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ 68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ 69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ 70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ 71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ 72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ 73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ 74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ 75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ 76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ 77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ 78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ 79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ 80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ |
| 1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ 2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ 3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ 4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ 5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ 6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ 7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ 8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ 9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ 10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ 11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ 12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ 13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ 14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ 15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ 16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ 17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ 18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ 19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ 20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ 21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ 22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ 23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ 24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ 25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ 26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ 27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ 28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ 29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ 30 כי ראו עיני את ישועתך׃ 31 אשר הכינות לפני כל העמים׃ 32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ 33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ 34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ 35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ 36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ 37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ 38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ 39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ 40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ 41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ 42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ 43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ 44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ 45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ 46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ 47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ 48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ 49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ 50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ 51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ 52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ |
| 1 בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃ 2 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ 3 ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 4 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 5 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ 6 וראו כל בשר את ישועת אלהים׃ 7 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃ 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃ 9 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃ 10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃ 11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃ 12 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃ 13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃ 14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃ 15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃ 16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 17 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 18 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃ 19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃ 20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃ 21 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃ 22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃ 23 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃ 24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃ 25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃ 26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃ 27 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃ 28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃ 29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃ 30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃ 31 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃ 32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃ 33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃ 34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃ 35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃ 36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃ 37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃ 38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃ |
| 1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ 5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ 9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ 10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ 11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ 14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ 16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ 18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ 19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ 31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ 38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ 40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ 42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ 44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ |
| 1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ 2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ 3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ 4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ 5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ 6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ 7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ 8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ 9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ 10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ 11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ 12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ 13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ 14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ 15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ 16 והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ 17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ 18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ 19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ 20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ 21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ 22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ 23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ 24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ 25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ 26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ 27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ 28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ 29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ 30 ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ 31 ]13-03[׃ 32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ 34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ 35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ 36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ 37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ 38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
