Verš 1
הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃
Ž 33:1 - רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה׃
Verš 3
הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃
Ex 15:26 - ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃
Jób 5:18 - כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃
Verš 4
מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃
Iz 40:26 - שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃
Verš 8
המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃
Oz 2:21 - והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃
Jób 38:26 - להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃
Ž 104:14 - מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃
Verš 15
השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃
Ž 33:9 - כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד׃
Verš 20
לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃
Sk 14:16 - ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃
Z 147 - Vulgáta rozdeľuje tento žalm na dva: 146 a 147.
Z 147,2 - "Stavia Jeruzalem" naznačuje, že žalm vznikol, keď exulanti po návrate zo zajatia obnovovali sväté mesto.
Z 147,9 - Žalmista spomína "mladé havrany". V minulosti bola všeobecná mienka, že havrany vyhadzujú svoje mláďatá z hniezda. Pán sa stará o všetko, čo stvoril.
Z 147,10 - Pán chce, aby sa aj človek naň spoliehal.
Z 147,13 - Pán "upevnil závory tvojich brán", tieto slová naznačujú, že mesto je obnovené a že Izraeliti žijú v istote, pokoji a blahobyte (Neh 2,11 -7,3), keď vzniká druhá časť žalmu.
Z 147,16-18 - Na Božie slovo prichádza sneh, srieň, kamenec, mráz. Lež na jeho jediné slovo sa rozpúšťa sneh a ľad a prichádza jar (Jób 37,6 n.; 38,29 n.; Iz 1,18). Možno to chápať ako metaforu, ktorou chcel žalmista naznačiť, ako rýchlo Pán zmenil osud svojho ľudu.