Verš 34
כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃
Ex 29:27 - וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃
Nm 18:11 - וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו׃
Verš 12
אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃
Ž 116:17 - לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא׃
Verš 16
ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃
Lv 19:6 - ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃
Verš 20
והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃
Lv 15:3 - וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃
Verš 26
וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃
Gn 9:4 - אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
Lv 3:17 - חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו׃
Lv 17:14 - כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃
Verš 30
ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃
Ex 29:24 - ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃
Lv 7,1-9 - Obety za previnenie a spreneveru, čiže za podlžnosť, sú presväté, pokým ostatné pokojné žertvy sú sväté. Tieto slová chcú naznačiť, že z presvätých obiet mohli jesť len kňazi na posvätnom mieste, kým z obiet svätých mohli jesť aj príslušníci kňazských rodín. Obetné zviera zabíjal obetujúci. Takú obetu mohli vykúpiť peniazmi (5,14–16).
Lv 7,10 - Obeta suchá je potravinová obeta, pri ktorej nepoužívali olej (Lv 5,11; Nm 5,15). Potravinová obeta surová patrila všetkým kňazom. Ak už bola uvarená alebo upečená, dostával ju len obetujúci kňaz.
Lv 7,13 - Kvasené chleby nekládli na oltár, zjedli ich však pri obetnej hostine.
Lv 7,16 - Rozdiel medzi obetami ďakovnými a obetami zo sľubu alebo z dobrej vôle bol v tom, že mäso z ďakovných obiet muselo sa zjesť ešte v deň obety. Takto ďakovné obety boli medzi pokojnými obetami svätejšie ako ostatné.
Lv 7,22-25 - Zákaz sa týka výlučne lojových častí. Mäso, prerastené tukom, mohli jesť.
Lv 7,30 - Podávacia obeta označuje sem-tam pohybovanie obetných častí mäsa, čo sa nespaľovali na oltári. Pohyboval ich medzi svätyňou a oltárom zápalov na znak, že aj tieto časti sú zasvätené Bohu. Porov. Ex 29,26 n.