Verš 3
קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃
Mt 3:3 - הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
Mk 1:3 - קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
Lk 3:4 - ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃
Jn 1:23 - ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃
Verš 5
ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃
Jn 1:14 - והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃
Verš 6
קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃
Jób 14:2 - כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
Ž 90:5 - זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
Ž 102:11 - ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃
Ž 103:15 - אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃
Jak 1:10 - והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃
1Pt 1:24 - כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃
Verš 8
יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃
1Pt 1:25 - ודבר יהוה יקום לעולם וזה הוא הדבר אשר בשר לכם׃
Verš 10
הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃
Iz 62:11 - הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃
Verš 11
כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃
Ez 34:23 - והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃
Mi 7:14 - רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃
Jn 10:11 - אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
Iz 49:10 - לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃
Verš 13
מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
Rim 11:34 - כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃
1Kor 2:16 - כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃
Verš 17
כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃
Dan 4:35 - וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃
Verš 18
ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃
Iz 46:5 - למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃
Sk 17:29 - והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃
Verš 22
הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃
Jób 9:8 - נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
Ž 104:2 - עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃
Iz 44:24 - כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃
Verš 23
הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃
Jób 12:21 - שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃
Ž 107:40 - שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
Verš 28
הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃
Ž 147:5 - גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃
Iz 40,1 - 40 – 66. V hl. 39 predpovedal prorok babylonské zajatie. To bolo potrebné pre porozumenie ďalších hláv (40 – 66), pretože sa v nich hneď od začiatku predpokladá toto zajatie. Cieľom týchto proroctiev je tešiť zajatcov, že sa vyslobodia. Tým sa však cieľ Knihy nevyčerpáva. Vyslobodenie Izraelitov z babylonského zajatia je len predobraz oslobodenia celého ľudského pokolenia z moci diablovej; spása, ktorej je pôvodcom perzský kráľ Kýros (pozri bližšie v úvode k tomuto prorokovi), je len predobraz spásy, ktorej pôvodcom bol Mesiáš, Ježiš Kristus. – Hl. 40 je predslov k týmto proroctvám.
Iz 40,1-5 - Boh pripravuje spásu ľudstva. Obraz verša 3 vzal prorok zo zvyku, že hlásateľ oznamoval príchod panovníka a staral sa, aby cesty, ktorými bude kráčať kráľ, boli urovnané a schodné. Boh odstránil všetky prekážky, ktoré jeho ľud postretnú na ceste, po ktorej sa bude vracať zo zajatia.
Iz 40,6 - Ľudská zloba neprekazí spásonosné Božie úmysly.
Iz 40,11 - Boh je dobrý k svojmu ľudu ako pastier k svojim ovečkám.
Iz 40,16 - Všetko nádherné cédrové a cyprusové drevo a všetka zverina pohoria v pomere k Božej velebnosti by bola iba nepomerne malá obeta. Tým sa, pravda, neodsudzujú starozákonné obety, len sa pripomína ich nedostatočnosť.
Iz 40,21 - Izraeliti mali chápať, že len Jahve je Boh.
Iz 40,26 - Izraelitom zajatým v Babylone mohlo by však prísť azda pokušenie, že sú hviezdy mocnejšie než Jahve. Hoci modloslužobná úcta hviezd bola aj inde rozšírená, prvenstvo patrí Babylonu. Tam bolo hvezdárstvo najviac rozšírené, preto tam aj kult hviezd mal najvýhodnejšiu pôdu (porov. 47,13). K Bohu však nemožno prirovnať ani hviezdy, veď: "Ktože ich stvoril?"