Verš 32
ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות׃
1Kr 12:31 - ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃
Verš 33
את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם׃
Sof 1:5 - ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃
Verš 34
עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל׃
Gn 32:28 - ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃
Gn 35:10 - ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃
1Kr 18:31 - ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃
Verš 35
ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם׃
Sdc 6:10 - ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃
Verš 5
ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים׃
2Kr 18:9 - ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון ויצר עליה׃
Verš 6
בשנת התשיעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אתם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃
2Kr 18:10 - וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון׃
Iz 8:4 - כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃
Verš 8
וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו׃
Lv 18:3 - כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃
Verš 12
ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃
Ex 20:3 - לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃
Dt 5:7 - לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃
Verš 13
ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים׃
Jer 18:11 - ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃
Jer 25:5 - לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃
Jer 35:15 - ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי׃
Verš 14
ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃
Dt 31:27 - כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃
Mal 3:7 - למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב׃
Verš 16
ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל׃
Ex 32:8 - סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
1Kr 12:28 - ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃
Verš 17
ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃
Lv 20:3 - ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃
Dt 18:10 - לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃
2Kr 16:3 - וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל׃
Verš 18
ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃
Oz 1:6 - ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם׃
Verš 19
גם יהודה לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו׃
Lv 18:3 - כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃
Verš 21
כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה׃
1Kr 12:16 - וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃
1Kr 12:26 - ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃
2Kr 17,4 - Salmanassar V. panoval v r. 727–722 pr. Kr. – Egyptského kráľa Su stotožňujú s faraónom Sabakonom. Tento však panoval len o 30 rokov neskoršie. Preto iní myslia, že Su bol nejaké egyptské knieža. – Mimobiblické pramene poznajú akéhosi tartana (vojvodcu, teda nie kráľa!) v krajine Musri, ktorý mal podobné meno, volal sa Sibu. Preto sa mnohí dnes domnievajú, že tu spomínaný Su je totožný s týmto Sibum; nie je teda kráľom Egypta (hebr. Misraim), ale vojvodcom severoarabskej krajiny Musri.
2Kr 17,6 - Pád Samárie spadá do roku, v ktorom zomrel Salmanassar (722). Z nápisov jeho nástupcu Sargona II. (722–705) však vieme, že Samáriu dobyl až tento kráľ. Asýrsky kráľ, ktorý sa v tomto verši spomína, už nie je Salmanassar V., ale Sargon II. – Hala bol akýsi kraj v Mezopotámii. Mimobiblické pramene ho volajú Halahhu. Rieka Habor ústí do Eufratu pri Karkemiši. Pri tejto rieke ležala krajina Gozan. Podnes je tam miesto, ktoré sa volá Kaušan.
2Kr 17,9 - Z veží strážili stáda (Gn 35,21) a vinice (Iz 5,2). Okolo nich sa tvorili malé osady. Celý výraz rozumej: "od najmenšej osady až po najväčšie mestá".
2Kr 17,16 - Pozri 1 Kr 14,24; 15,12; 22,47. – "Nebeské vojsko" sú nebeské telesá. Izraelitom sa tu prvý raz vyčituje, že sa klaňali hviezdam.
2Kr 17,17 - Pozri pozn. k 16,3.
2Kr 17,23 - Až po dnešný deň – porov. pozn. 14,7.
2Kr 17,24 - Kuta bolo mesto boha Nergala. Ležalo asi tam, kde je dnešný Tel Ibrahim, severovýchodne od Babylonu. Neskoršie volali Židia Samaritánov Kutejcami (Jozef Flávius, Starožitnosti 13, 9,1), z čoho možno usudzovať, že títo tvorili väčšinu medzi novoosadníkmi bývalej severnej ríše. – Avu sa doteraz nepodarilo zistiť. Myslia na sýrske mesto, ktoré sa na amarnských tabuľkách volá "Ammia" a bolo na východ od Antiochie. – O Emate pozri 1 Kr 8,65. – Sefarvaim je buď Sipar (Sippar) severne od Babylonu, na ľavom brehu Eufratu (kde je dnes Abu Chabba), alebo niektoré sýrske mesto, azda mesto, ktoré klinopisné pamiatky volajú Šipri. Toto posledné je pravdepodobnejšie, pretože vo vv. 18,34 a 19,13 sa Sefarvaim spomína medzi sýrskymi mestami.
2Kr 17,30 - Sochotbenot je asi bohyňa, ktorú Babylonci volali Serbanitu a pokladali ju za manželku svojho hlavného boha Marduka. – Boh podsvetia Nergal bol miestnym bohom mesta Kuta. Ďalšie tu spomínané mená božstiev sú nám ináč neznáme. V menách oboch bohov Sefarvaimu sa skrýva asi Moloch, ktorému k úcte tiež pálili dietky (porov. pozn. k 16,3).