Hľadaný výraz: Mk 1-5, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 5
1 ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ 2 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 4 ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 5 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ 6 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ 7 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ 8 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ 9 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ 10 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ 11 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 12 ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ 13 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ 14 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ 15 מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ 16 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ 17 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 18 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ 19 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ 20 ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ 21 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ 22 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ 23 ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ 24 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ 25 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ 26 ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ 27 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ 28 ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ 29 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ 30 וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ 31 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ 32 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ 33 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ 34 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ 35 וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ 36 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ 37 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ 38 ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ 39 ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ 40 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ 41 וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ 42 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ 43 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ 44 ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ 45 אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ |
1 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ 2 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ 3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ 4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ 5 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ 6 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ 7 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ 8 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ 9 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ 10 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ 11 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ 12 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ 13 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ 14 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ 15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ 16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ 17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 18 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ 19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ 20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ 21 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ 22 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ 23 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ 24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ 25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ 26 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ 27 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ 28 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ |
1 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ 2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ 4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ 5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ 6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃ 7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ 8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ 9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃ 10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ 11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ 12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃ 13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃ 14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ 15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ 16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ 17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ 18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ 19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃ 20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃ 21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ 22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ 24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ 25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ 26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃ 27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ 28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃ 29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃ 30 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ 31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃ 32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ 33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ 34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃ 35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ |
1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ 2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ 3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ 4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ 5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ 9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ 11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ 12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ 13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ 14 הזרע הוא זרע את הדבר׃ 15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ 16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ 17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ 18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ 19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ 21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ 22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ 23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ 25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ 27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ 28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ 29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ 30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ 31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ 32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ 33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ 34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ 35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ 36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ 37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ 38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ 39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ 40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ 41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ |
1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ |