Hľadaný výraz: Lk 3,13-196,20, Preklad: Hebrejský - Moderný, Počet výsledkov: 22
| 13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃ 14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃ 15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃ 16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 17 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 18 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃ 19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃ 20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃ 21 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃ 22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃ 23 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃ 24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃ 25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃ 26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃ 27 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃ 28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃ 29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃ 30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃ 31 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃ 32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃ 33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃ 34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃ 35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃ 36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃ 37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃ 38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃ |
| 1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ 5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ 9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ 10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ 11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ 14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ 16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ 18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ 19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ 31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ 38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ 40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ 42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ 44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ |
| 1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ 2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ 3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ 4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ 5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ 6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ 7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ 8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ 9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ 10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ 11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ 12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ 13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ 14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ 15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ 16 והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ 17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ 18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ 19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ 20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ 21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ 22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ 23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ 24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ 25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ 26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ 27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ 28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ 29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ 30 ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ 31 ]13-03[׃ 32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ 34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ 35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ 36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ 37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ 38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ |
| 1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ 2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ 3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ 4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ 5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ 6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ 7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ 9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ 10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ 11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ 12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ 13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ 14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ 15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ 16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ 17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ 18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ 19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ 20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ 21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ 22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ 23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ 24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ 25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ 26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ 27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ 28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ 29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ 30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ 31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ 32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ 33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ 34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ 35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ 36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ 37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ 38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ 39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ 40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ 41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ 42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ 43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ 44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ 45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ 46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ 47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ 48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ 49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ |
| 1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ 2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ 3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ 4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ 5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ 6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ 7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ 8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ 11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ 12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ 13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ 14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ 15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ 16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ 17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ 18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ 19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ 22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ 23 ואשרי אשר לא יכשל בי׃ 24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ 25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ 26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ 27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ 29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ 30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ 31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ 32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ 33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ 34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ 35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ 36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ 37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ 38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ 39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ 40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ 41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ 42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ 43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ 44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ 45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ 46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ 47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ 48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ 49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ 50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ |
