výhody registrácie

Kniha Levitikus

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Lv 20, 1-27

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ 3 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃ 4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ 5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃ 6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃ 7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ 8 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃ 9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃ 10 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃ 11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃ 12 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃ 13 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃ 14 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃ 15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃ 16 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃ 17 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃ 18 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃ 19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃ 20 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃ 21 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃ 22 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ 23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃ 24 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃ 25 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃ 26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃ 27 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃

Lv 20, 1-27





Verš 2
ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃
Lv 18:21 - ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃

Verš 6
והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃
Lv 19:31 - אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

Verš 7
והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃
Lv 11:44 - כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃
Lv 19:2 - דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃
1Pt 1:16 - כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃

Verš 9
כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃
Ex 21:17 - ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
Prís 20:20 - מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃
Mt 15:4 - כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

Verš 10
ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
Lv 18:20 - ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃
Dt 22:22 - כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃
Jn 8:5 - ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

Verš 11
ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃
Lv 18:8 - ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃

Verš 12
ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃
Lv 18:15 - ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃

Verš 13
ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃
Lv 18:22 - ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃

Verš 14
ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃
Lv 18:17 - ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃

Verš 15
ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃
Lv 18:23 - ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃

Verš 17
ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃
Lv 18:9 - ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃

Verš 18
ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃
Lv 18:19 - ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃

Verš 19
וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃
Lv 18:12 - ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃

Verš 20
ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃
Lv 18:14 - ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא׃

Verš 21
ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃
Lv 18:16 - ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃

Verš 22
ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃
Lv 18:26 - ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃

Verš 23
ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃
Lv 18:3 - כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃
Lv 18:30 - ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃

Verš 24
ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃
Ex 3:8 - וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃

Verš 25
והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃
Lv 11:2 - דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃
Dt 14:4 - זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃

Verš 27
ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃
Dt 18:10 - לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃
1Sam 28:7 - ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃

Lv 20,1-5 - Porov. 18,21. Zákon sa týka nielen Izraelitov, ale aj cudzincov, bývajúcich medzi Izraelitmi. Ukameňovanie bolo bežným trestom. Každý mohol na odsúdeného hodiť kameň.

Lv 20,9 - Porov. Ex 21,17; Mt 15,4. Je možné, že sa slová vzťahujú na zločin z 18,7.

Lv 20,10-16 - Porov. hl. 18.

Lv 20,17 - Zahubení, pozri Gn 17,14; Lv 17,4. Ide vari len o vyobcovanie z náboženskej a politickej obce.

Lv 20,20 - "Bezdetní", hrozí sa Božím trestom. Dá sa to však chápať aj v tom zmysle, že narodené deti budú pokladané za nezákonné a nebudú dedičmi svojho otca.

Lv 20,26-27 - Porov. 19,2.31.