Kniha proroka Daniela

Biblia - Sväté písmo

(WLC - Hebrejský - WLC)

Dan 9, 1-27

1 בִּשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְדָרְיָ֛וֶשׁ בֶּן־אֲחַשְׁוֵרֹ֖ושׁ מִזֶּ֣רַע מָדָ֑י אֲשֶׁ֣ר הָמְלַ֔ךְ עַ֖ל מַלְכ֥וּת כַּשְׂדִּֽים׃ 2 בִּשְׁנַ֤ת אַחַת֙ לְמָלְכֹ֔ו אֲנִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל בִּינֹ֖תִי בַּסְּפָרִ֑ים מִסְפַּ֣ר הַשָּׁנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־יִרְמִיָ֣ה הַנָּבִ֔יא לְמַלֹּ֛אות לְחָרְבֹ֥ות יְרוּשָׁלִַ֖ם שִׁבְעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 3 וָאֶתְּנָ֣ה אֶת־פָּנַ֗י אֶל־אֲדֹנָי֙ הָֽאֱלֹהִ֔ים לְבַקֵּ֥שׁ תְּפִלָּ֖ה וְתַחֲנוּנִ֑ים בְּצֹ֖ום וְשַׂ֥ק וָאֵֽפֶר׃ 4 וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדֹול֙ וְהַנֹּורָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽיו׃ 5 חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ [וְהִרְשַׁעְנוּ כ] (הִרְשַׁ֣עְנוּ ק) וּמָרָ֑דְנוּ וְסֹ֥ור מִמִּצְוֹתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃ 6 וְלֹ֤א שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ הַנְּבִיאִ֔ים אֲשֶׁ֤ר דִּבְּרוּ֙ בְּשִׁמְךָ֔ אֶל־מְלָכֵ֥ינוּ שָׂרֵ֖ינוּ וַאֲבֹתֵ֑ינוּ וְאֶ֖ל כָּל־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ 7 לְךָ֤ אֲדֹנָי֙ הַצְּדָקָ֔ה וְלָ֛נוּ בֹּ֥שֶׁת הַפָּנִ֖ים כַּיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה לְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ וּלְיֹושְׁבֵ֣י יְרֽוּשָׁלִַ֔ם וּֽלְכָל־יִשְׂרָאֵ֞ל הַקְּרֹבִ֣ים וְהָרְחֹקִ֗ים בְּכָל־הָֽאֲרָצֹות֙ אֲשֶׁ֣ר הִדַּחְתָּ֣ם שָׁ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֥ר מָֽעֲלוּ־בָֽךְ׃ 8 יְהוָ֗ה לָ֚נוּ בֹּ֣שֶׁת הַפָּנִ֔ים לִמְלָכֵ֥ינוּ לְשָׂרֵ֖ינוּ וְלַאֲבֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לָֽךְ׃ 9 לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִחֹ֑ות כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בֹּֽו׃ 10 וְלֹ֣א שָׁמַ֔עְנוּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לָלֶ֤כֶת בְּתֹֽורֹתָיו֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣ן לְפָנֵ֔ינוּ בְּיַ֖ד עֲבָדָ֥יו הַנְּבִיאִֽים׃ 11 וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עָֽבְרוּ֙ אֶת־תֹּ֣ורָתֶ֔ךָ וְסֹ֕ור לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣ועַ בְּקֹלֶ֑ךָ וַתִּתַּ֨ךְ עָלֵ֜ינוּ הָאָלָ֣ה וְהַשְּׁבֻעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר כְּתוּבָה֙ בְּתֹורַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לֹֽו׃ 12 וַיָּ֜קֶם אֶת־ [דְּבָרָיו כ] (דְּבָרֹ֣ו ׀ ק) אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר עָלֵ֗ינוּ וְעַ֤ל שֹֽׁפְטֵ֙ינוּ֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁפָט֔וּנוּ לְהָבִ֥יא עָלֵ֖ינוּ רָעָ֣ה גְדֹלָ֑ה אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נֶעֶשְׂתָ֗ה תַּ֚חַת כָּל־הַשָּׁמַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר נֶעֶשְׂתָ֖ה בִּירוּשָׁלִָֽם׃ 13 כַּאֲשֶׁ֤ר כָּתוּב֙ בְּתֹורַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את בָּ֣אָה עָלֵ֑ינוּ וְלֹֽא־חִלִּ֜ינוּ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ לָשׁוּב֙ מֵֽעֲוֹנֵ֔נוּ וּלְהַשְׂכִּ֖יל בַּאֲמִתֶּֽךָ׃ 14 וַיִּשְׁקֹ֤ד יְהוָה֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה וַיְבִיאֶ֖הָ עָלֵ֑ינוּ כִּֽי־צַדִּ֞יק יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ עַל־כָּל־מַֽעֲשָׂיו֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְלֹ֥א שָׁמַ֖עְנוּ בְּקֹלֹֽו׃ 15 וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הֹוצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃ 16 אֲדֹנָ֗י כְּכָל־צִדְקֹתֶ֙ךָ֙ יָֽשָׁב־נָ֤א אַפְּךָ֙ וַחֲמָ֣תְךָ֔ מֵעִֽירְךָ֥ יְרוּשָׁלִַ֖ם הַר־קָדְשֶׁ֑ךָ כִּ֤י בַחֲטָאֵ֙ינוּ֙ וּבַעֲוֹנֹ֣ות אֲבֹתֵ֔ינוּ יְרוּשָׁלִַ֧ם וְעַמְּךָ֛ לְחֶרְפָּ֖ה לְכָל־סְבִיבֹתֵֽינוּ׃ 17 וְעַתָּ֣ה ׀ שְׁמַ֣ע אֱלֹהֵ֗ינוּ אֶל־תְּפִלַּ֤ת עַבְדְּךָ֙ וְאֶל־תַּ֣חֲנוּנָ֔יו וְהָאֵ֣ר פָּנֶ֔יךָ עַל־מִקְדָּשְׁךָ֖ הַשָּׁמֵ֑ם לְמַ֖עַן אֲדֹנָֽי׃ 18 הַטֵּ֨ה אֱלֹהַ֥י ׀ אָזְנְךָ֮ וּֽשֲׁמָע֒ [פִּקְחָה כ] (פְּקַ֣ח ק) עֵינֶ֗יךָ וּרְאֵה֙ שֹֽׁמְמֹתֵ֔ינוּ וְהָעִ֕יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שִׁמְךָ֖ עָלֶ֑יהָ כִּ֣י ׀ לֹ֣א עַל־צִדְקֹתֵ֗ינוּ אֲנַ֨חְנוּ מַפִּילִ֤ים תַּחֲנוּנֵ֙ינוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ כִּ֖י עַל־רַחֲמֶ֥יךָ הָרַבִּֽים׃ 19 אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֙עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַֽקֲשִׁ֥יבָה וַעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעֲנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃ 20 וְעֹ֨וד אֲנִ֤י מְדַבֵּר֙ וּמִתְפַּלֵּ֔ל וּמִתְוַדֶּה֙ חַטָּאתִ֔י וְחַטַּ֖את עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַפִּ֣יל תְּחִנָּתִ֗י לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔י עַ֖ל הַר־קֹ֥דֶשׁ אֱלֹהָֽי׃ 21 וְעֹ֛וד אֲנִ֥י מְדַבֵּ֖ר בַּתְּפִלָּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ גַּבְרִיאֵ֡ל אֲשֶׁר֩ רָאִ֨יתִי בֶחָזֹ֤ון בַּתְּחִלָּה֙ מֻעָ֣ף בִּיעָ֔ף נֹגֵ֣עַ אֵלַ֔י כְּעֵ֖ת מִנְחַת־עָֽרֶב׃ 22 וַיָּ֖בֶן וַיְדַבֵּ֣ר עִמִּ֑י וַיֹּאמַ֕ר דָּנִיֵּ֕אל עַתָּ֥ה יָצָ֖אתִי לְהַשְׂכִּילְךָ֥ בִינָֽה׃ 23 בִּתְחִלַּ֨ת תַּחֲנוּנֶ֜יךָ יָצָ֣א דָבָ֗ר וַאֲנִי֙ בָּ֣אתִי לְהַגִּ֔יד כִּ֥י חֲמוּדֹ֖ות אָ֑תָּה וּבִין֙ בַּדָּבָ֔ר וְהָבֵ֖ן בַּמַּרְאֶֽה׃ 24 שָׁבֻעִ֨ים שִׁבְעִ֜ים נֶחְתַּ֥ךְ עַֽל־עַמְּךָ֣ ׀ וְעַל־עִ֣יר קָדְשֶׁ֗ךָ לְכַלֵּ֨א הַפֶּ֜שַׁע [וּלַחְתֹּם כ] (וּלְהָתֵ֤ם ק) [חַטָּאֹות כ] (חַטָּאת֙ ק) וּלְכַפֵּ֣ר עָוֹ֔ן וּלְהָבִ֖יא צֶ֣דֶק עֹֽלָמִ֑ים וְלַחְתֹּם֙ חָזֹ֣ון וְנָבִ֔יא וְלִמְשֹׁ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃ 25 וְתֵדַ֨ע וְתַשְׂכֵּ֜ל מִן־מֹצָ֣א דָבָ֗ר לְהָשִׁיב֙ וְלִבְנֹ֤ות יְרֽוּשָׁלִַ֙ם֙ עַד־מָשִׁ֣יחַ נָגִ֔יד שָׁבֻעִ֖ים שִׁבְעָ֑ה וְשָׁבֻעִ֞ים שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֗יִם תָּשׁוּב֙ וְנִבְנְתָה֙ רְחֹ֣וב וְחָר֔וּץ וּבְצֹ֖וק הָעִתִּֽים׃ 26 וְאַחֲרֵ֤י הַשָּׁבֻעִים֙ שִׁשִּׁ֣ים וּשְׁנַ֔יִם יִכָּרֵ֥ת מָשִׁ֖יחַ וְאֵ֣ין לֹ֑ו וְהָעִ֨יר וְהַקֹּ֜דֶשׁ יַ֠שְׁחִית עַ֣ם נָגִ֤יד הַבָּא֙ וְקִצֹּ֣ו בַשֶּׁ֔טֶף וְעַד֙ קֵ֣ץ מִלְחָמָ֔ה נֶחֱרֶ֖צֶת שֹׁמֵמֹֽות׃ 27 וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית ׀ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם׃ פ

Verš 4

וָֽאֶתְפַּֽלְלָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהַ֖י וָאֶתְוַדֶּ֑ה וָאֹֽמְרָ֗ה אָנָּ֤א אֲדֹנָי֙ הָאֵ֤ל הַגָּדֹול֙ וְהַנֹּורָ֔א שֹׁמֵ֤ר הַבְּרִית֙ וְֽהַחֶ֔סֶד לְאֹהֲבָ֖יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י מִצְוֹתָֽיו׃

Dt 7:9 - וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) לְאֶ֥לֶף דֹּֽור׃

Verš 5

חָטָ֥אנוּ וְעָוִ֖ינוּ [וְהִרְשַׁעְנוּ כ] (הִרְשַׁ֣עְנוּ ק) וּמָרָ֑דְנוּ וְסֹ֥ור מִמִּצְוֹתֶ֖ךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ׃

Ž 106:6 - חָטָ֥אנוּ עִם־אֲבֹותֵ֗ינוּ הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ׃

Iz 64:5 - וַנְּהִ֤י כַטָּמֵא֙ כֻּלָּ֔נוּ וּכְבֶ֥גֶד עִדִּ֖ים כָּל־צִדְקֹתֵ֑ינוּ וַנָּ֤בֶל כֶּֽעָלֶה֙ כֻּלָּ֔נוּ וַעֲוֹנֵ֖נוּ כָּר֥וּחַ יִשָּׂאֻֽנוּ׃

Verš 9

לַֽאדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ הָרַחֲמִ֖ים וְהַסְּלִחֹ֑ות כִּ֥י מָרַ֖דְנוּ בֹּֽו׃

Ž 130:3 - אִם־עֲוֹנֹ֥ות תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃

Ž 130:7 - יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמֹּ֣ו פְדֽוּת׃

Nár 3:22 - חַֽסְדֵ֤י יְהוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃

Verš 11

וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עָֽבְרוּ֙ אֶת־תֹּ֣ורָתֶ֔ךָ וְסֹ֕ור לְבִלְתִּ֖י שְׁמֹ֣ועַ בְּקֹלֶ֑ךָ וַתִּתַּ֨ךְ עָלֵ֜ינוּ הָאָלָ֣ה וְהַשְּׁבֻעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר כְּתוּבָה֙ בְּתֹורַת֙ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־הָֽאֱלֹהִ֔ים כִּ֥י חָטָ֖אנוּ לֹֽו׃

Lv 26:14 - וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵֽלֶּה׃

Dt 27:15 - אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס

Dt 28:15 - וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃

Dt 29:20 - וְהִבְדִּילֹ֤ו יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָלֹ֣ות הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּֽה׃

Dt 30:17 - וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃

Dt 31:17 - וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י בֹ֣ו בַיֹּום־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָעֹ֥ות רַבֹּ֖ות וְצָרֹ֑ות וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָעֹ֥ות הָאֵֽלֶּה׃

Dt 32:19 - וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃

Nár 2:17 - עָשָׂ֨ה יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתֹו֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֙יִךְ֙ אֹויֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ׃ ס

Verš 15

וְעַתָּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֣י אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁר֩ הֹוצֵ֨אתָ אֶֽת־עַמְּךָ֜ מֵאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה וַתַּֽעַשׂ־לְךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיֹּ֣ום הַזֶּ֑ה חָטָ֖אנוּ רָשָֽׁעְנוּ׃

Ž 105:7 - ה֭וּא יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ בְּכָל־הָ֝אָ֗רֶץ מִשְׁפָּטָֽיו׃

Ž 106:47 - הֹושִׁיעֵ֨נוּ ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֵ֗ינוּ וְקַבְּצֵנוּ֮ מִֽן־הַגֹּ֫ויִ֥ם לְ֭הֹדֹות לְשֵׁ֣ם קָדְשֶׁ֑ךָ לְ֝הִשְׁתַּבֵּ֗חַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ׃

Ex 32:11 - וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּדֹ֖ול וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

Verš 27

וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית ׀ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם׃ פ

Mt 24:15 -

Mk 13:14 -

Lk 21:20 -

Dan 9,1 - O Dáriovi Médskom pozri pozn. k 6,1.

Dan 9,2 - Pozri Jer 25,9–11; 29,10.

Dan 9,3 - O vrecovine pozri pozn. k Iz 3,24.

Dan 9,11 - "Kliatba a prísaha" znamená kliatbu, potvrdenú prísahou; pozri Dt 29,18–20; 28,15 n.; 32,40–42.

Dan 9,14 - O podobnom bedlení pozri Jer 1,12; 31,28; 44,27.

Dan 9,21 - Pozri 8,16.

Dan 9,23 - Zmysel: Hneď ako si sa začal modliť, dal mi Boh rozkaz, aby som ťa šiel poučiť. Daniel bol Boží miláčik.

Dan 9,24 - Výklad proroctva veršov 24–27 je veľmi ťažký a vedci sa v mnohých veciach rozchádzajú. Podáme výklad, ktorý sa nám vidí najpravdepodobnejší. – Proroctvo je nesporne mesiášske. Týždne, ktoré sa tu spomínajú, sú ročné týždne: jeden týždeň je sedem rokov (porov. Lv 25,2.4; 26,34.43; najmä však Lv 25,8). Odkedy treba rátať týchto 70 ročných týždňov, to jest 490 rokov, povie až v nasledujúcom verši. Na konci tejto doby sa sľubujú dobrá mesiášske: odstráni a uzmieri sa hriech, príde spravodlivosť, spečatia sa proroctvá, čiže prestane starozákonný prorocký úrad (pozri Mt 11,13; Lk 16,16). "Svätý svätých" je sám Mesiáš. Už meno Mesiáš znamená Pomazaný. A sám Kristus vykladá o sebe (Lk 4,18) slová Izaiáša (61,1): "Duch Pána, Jahveho, je na mne, pretože ma Pán pomazal." Bol pomazaný Duchom Svätým (Sk 10,38; porov. Iz 11,2–3), ktorý viditeľne zostúpil na neho pri krste (Mt 3,16).– I z katolíkov však niektorí miesto "Svätý svätých" čítajú "svätyňa svätých". Tento novovysvätený chrám je Kristova Cirkev, ktorú už prorok Ezechiel volá veľsvätyňou (Ez 45,3).

Dan 9,25 - O návrate Izraelitov zo zajatia vydali perzskí králi viac dekrétov: 1) Kýrov v r. 538 pr. Kr., 2) Dárius I. r. 520, 3) Artaxerxes I. v siedmom roku (458) a ten istý kráľ v dvadsiatom roku svojho panovania (445). Stavbu hradieb Jeruzalema povoľuje výslovne len tento posledný dekrét, ale Artaxerxes povolil túto stavbu zaiste už svojím prvším dekrétom z r. 458 pr. Kr. Od tohto roku treba najpravdepodobnejšie rátať ročné týždne Danielove. Doba 70 týždňov sa v tomto verši delí na tri obdobia: 7+62+1=70. Na každé z týchto období sa predpovedajú určité udalosti. V prvých siedmich týždňoch sa postavia ulice a múry Jeruzalema. Stavba sa prevádzala naozaj v úzkostlivých časoch, lebo nepriatelia Izraelitov jednostaj rušili stavebné práce; pozri Ezd 4,12–16; Neh 1,3; 4,1 n.; 6,1 n.

Dan 9,26 - Po uplynutí ďalších 62 týždňov zabijú Mesiáša, Pomazaného. Keď od r. 458 pr. Kr. (pozri pozn. k predošlému veršu) počítame 7+62 roč. týždňov, to jest 483 rokov, dostaneme rok 26 po Kr. Toto je asi rok Kristovho krstu. Po tomto roku zomrel Spasiteľ: čas jeho smrti je určený presnejšie v 27. verši. Slovo v zátvorke je doplnené kvôli zmyslu, lebo pôvodný text je porušený. Iní dopĺňajú "nástupcu". – Izrael tým, že zabije Mesiáša, zaviní záhubu Jeruzalema i jeruzalemského chrámu. Toto spustošenie spôsobí vojna. Splnilo sa to vtedy, keď Rimania zničili mesto i chrám.

Dan 9,27 - V poslednom, sedemdesiatom týždni potvrdí Mesiáš zmluvu už nie s jedným národom, ako bola starozákonná zmluva, ale s mnohými. Mesiášsku spásu volajú proroci často zmluvou, novou zmluvou (Oz 2,18 n.; Jer 31,31 n.; Iz 49,8 atď.). Túto zmluvu potvrdil Spasiteľ pri poslednej večeri vlastnou krvou, ktorú nazval krvou novej zmluvy: Mt 26,28; Mk 14,24; Lk 22,20; 1 Kor 11,25. – Potvrdením novej zmluvy prestane platnosť starej zmluvy, preto prestanú starozákonné obety. Toto všetko sa stane v polovici posledného ročného týždňa, ktorý, ako sme v predošlej poznámke videli, začína sa v 26. r. po Kr. Polovica tohto roč. týždňa je asi rok 30, ktorý je podľa mnohých učencov rokom Kristovej smrti. – Sám Kristus povedal (Mt 24,15), že podľa Danielovho proroctva čaká ešte na jeruzalemský chrám ohavné spustošenie. Stalo sa to pri obliehaní mesta rímskym vojskom. Jozef Flávius píše, že sa vtedy židovskí horlivci (Zeloti) zmocnili chrámu, tam schovali svoju korisť, ktorú nakradli, urobili z chrámu hrad a podľa spomenutého židovského dejepisca pričinili sa sami, že sa splnilo proroctvo proti ich chrámu. (O židovskej vojne IV, 3 a IV, 6,3) Spustošenie chrámu trvá do konca; a skutočne – jeruzalemský chrám nikdy viac nebol postavený.