Kniha Jób

Biblia - Sväté písmo

(HEM - Hebrejský - Moderný)

Jób 38, 1-41

1 ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃ 2 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ 3 אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ 4 איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ 5 מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ 6 על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃ 7 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ 8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ 9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃ 10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ 11 ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃ 12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃ 13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃ 14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃ 15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃ 16 הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃ 17 הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃ 18 התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃ 19 אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃ 20 כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃ 21 ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃ 22 הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃ 23 אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃ 24 אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃ 25 מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ 26 להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃ 27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃ 28 היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃ 29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃ 30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃ 31 התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃ 32 התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃ 33 הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃ 34 התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃ 35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃ 36 מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃ 37 מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃ 38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃ 39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃ 40 כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃ 41 מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃

Verš 33

הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

Jer 31:35 - כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃

Verš 2

מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

Jób 42:3 - מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃

Verš 4

איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

Prís 8:29 - בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃

Verš 39

התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

Ž 104:21 - הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

Verš 8

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

Gn 1:9 - ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃

Jób 26:10 - חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃

Ž 33:7 - כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות׃

Ž 104:9 - גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

Prís 8:29 - בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃

Jer 5:22 - האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃

Verš 41

מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃

Ž 147:9 - נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃

Mt 6:26 - הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃

Verš 36

מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

Jób 32:8 - אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

Kaz 2:26 - כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃

Dan 1:17 - והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות׃

Verš 27

להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

Ž 107:35 - ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃

Verš 31

התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

Jób 9:9 - עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

Am 5:8 - עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃

Job 38,7 - Najobvyklejší obraz stvorenia sveta predstavuje Boha ako budovateľa domu (4–6). Keď budovateľ zapustil do budovy uholný kameň, konala sa za spevu slávnosť (porov. Zach 4,7). V Palestíne podnes sprevádzajú kladenie posledných kameňov do klenby striedavými piesňami (Hejčl, Biblie, č. III, 997). Pri zakončovaní budovania vesmíru spievali hviezdy a anjeli na slávu Bohu.

Job 38,14 - Nádheru farieb, ktorá sa zjaví pri rannej zore, porovnáva spisovateľ s červenou pečatnou hlinou. Zmeneným hláskovaním dostaneme však nový obraz, ktorý sa zdá priliehavejším na tomto mieste. Ide tu asi o porovnanie s červeným vínom (Prís 23,31), ktoré sa postupne čistí, ak je uzavreté, a postupne sa v ňom vyvíja utešená farba.

Job 38,21 - Ide o ironickú poznámku o krátkom veku ľudského života.

Job 38,23 - Možno, že verš naráža na Joz 10,11.

Job 38,36 - Zdôrazňuje poriadok, ktorým sa prejavujú sily prírody, akoby podľa rozvahy vyvíjajú svoju činnosť, na svoj čas určenú. Iní prekladajú: Ktože vložil do mrakov múdrosť a ktože požičal mračnám rozvahu? – Iní zasa miesto "mrakov" a "mračien" chcú čítať slová: utajenosť a zjavný dej. Preto prekladajú: Kto vložil do utajenosti múdrosť a kto požičal zjavnému dianiu rozvahu? – V pravidelnosti prírodných javov zračí sa múdrosť toho, kto prírode stanovil jej zákonitosť.